איך היה בגן? כיף...

ישבתי באסיפת הורים בגן של בני הצעיר, כשבסופה אימא אחת שואלת את הגננת: כשהילד שלי חוזר מהגן ואני שואלת אותו "איך היה"?

והוא רק עונה לי "כיף"... יש משהו שאני יכולה לעשות?

 

אני חושבת שאין הורה שלא חווה את זה. בסדנאות הורים אנחנו מקדישים מפגש שלם על נושא ה"שיתוף".

 

אז כאן, רק על קצה המזלג, הייתי רוצה שתחשבו איך אתם מרגישים כשמישהו משתף אתכם? איך ההרגשה כאשר מישהו בוחר בנו, וסומך עלינו מספיק, על מנת לספר לנו ולהכניס אותנו לעולמו הפרטי, ולחלוק עמנו רגשות, חוויות, תהיות, מחשבות, דברים טובים ופחות טובים. כמה כבוד אנחנו מרגישים, כמה הערכה.... זה פשוט מעלה את תחושת הערך שלנו. אז למה למנוע את התחושות הטובות האלו מילדינו?

 

האם אתם משתפים את ילדיכם? האם אתם מכניסים אותם לעולמכם הפנימי והיומיומי שלכם? אם התשובה היא "לא", אז אני ממליצה לכם להתחיל בזה כמה שיותר מהר.

 

למה חשוב לשתף את הילדים שלנו? אני משתף את הילד שלי על מנת להעביר לו מסר שהוא חשוב ומשמעותי לי, וזה בתורו, מעלה את תחושת הערך שלו. בנוסף, אני משמשת לו דוגמה אישית ויוצרת אווירה משפחתית של שיתוף. דרך השיתוף שלי אני אומרת לו שבבית שלנו אנחנו משתפים אחד את השני, מתעניינים אחד בשני, ומכניסים את השני לעולמינו הפרטי, ורק כך יש סיכוי שגם הוא יתחיל לשתף אותי.

 

אז איך מתחילים? בדברים הקטנים ביותר ובשפה שילדים יכולים להבין.... תתפלאו כמה זה מעניין אותם לדעת על הפקק הנוראי שהיה בדרך לגן, או על איך שנעלבתי מקולגה בעבודה, או על ההתלבטויות שלי לגבי החופשה הבאה. בהתחלה קיימת תחושה שזה מלאכותי, אך לעט לעט זה הופך להרגל. הרגל חשוב שאי אפשר בלעדיו.

רוצים ללמוד עוד?

  • Facebook Social Icon
YfpFOL-logo-instagram-free-transparent.p

© 2020 Barbara Harcavi