האם להפוך את כל הבית לנטול גלוטן לאחר גילוי הצליאק?

חלק מהמשפחות מחליטות להפוך את כל הבית לנטול גלוטן לאחר גילוי המחלה של הילד. ההחלטה הזאת נובעת ממקום הכי טוב בעולם, מקום של אהבה ונתינה. הרציונל שעומד מאחורי ההחלטה הזאת הוא שלפחות בבית הילד ירגיש ״כמו כולם״ ויוכל לאכול את מה שבא לא, בלי לבדוק או לחשוש.

 

בשיחות ובהדרכות הורים שאני מעבירה למשפחות עם צליאק, אני אוהבת להציע זווית נוספת של הסתכלות – אני מאמינה שהאדם הוא קודם כל יצור חברתי, והקבוצה הראשונית שהילד נכנס אליה היא המשפחה שלו. בתוך משפחתו, הילד לומד את החיים, רוכש כלים חיוניים להתפתחותו, ואיתם הולך ״לכבוש״ את העולם.

 

דוגמה: כאשר אנחנו משחקים עם הילד בבית ותמיד נותנים לו לנצח, מה קורה לו כאשר הוא מגיע לגן ופתאום מתחיל גם להפסיד? ההמלצה היא לאפשר לילד לחוות (מידי פעם) הפסדים ותסכולים קטנים בבית (במקום הבטוח והמוגן שלו), על מנת ללמד אותו מיומנויות חשובות להתפתחות התקינה שלו - התמודדות עם כעס ו/או תסכולים. כך הוא יוכל לצאת אל העולם ולא לחוות את הדברים האלו בפעם הראשונה, או להיות עם מחשבה מטעה שהוא תמיד זה שמנצח.

זה בדיוק אותו הדבר בנוגע לבית נטול גלוטן.... הגן, בית-הספר, העולם אינם ללא גלוטן וכאשר אנחנו ״משלים״ את הילד ויוצרים עבורו מציאות מדומה, אנחנו לא מאפשרים לו למידה חשובה לחיים.

 

מה דעתכם? איך אצלכם בבית?

 

ברברה הרכבי, מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך

מדריכה ומלווה משפחות עם צליאק

  • Facebook Social Icon
YfpFOL-logo-instagram-free-transparent.p

© 2020 Barbara Harcavi