סיפור קטן על אמונה גדולה

ביום האחרון של ״בית הספר של הקיץ״ הילד הצעיר שלי (שהוא רק בן 6) חיכה לי עם מכסה של קוטג׳, כשבתוכנו צמר גפן רטוב, וארבעה גרגירי שעועית.... באמונה שלמה הוא הודיע לי שיגדל ויצמח משם ״עץ״!

 

כל הנסיעה הביתה, בידיו הקטנות, הוא החזיק בזהירות את המכסה, אך ביציאתו מהרכב הכל התהפך והשעועית התפזרה לכל עבר! דמעות ענקיות זלגו על פניו ובחום הבלתי נסבל של יולי, מצאתי את עצמי על רצפת החניה, מחפשת אחר הגרגירים האבודים. הצלחתי ״להציל״ שניים מהם. הוא החזיר אותם למכסה, ובנחישות רבה, החל בתהליך יום-יומי של השקעה והרטבה. הוא היה משוכנע שזה יצמח. אני הייתי פחות אופטימית.

 

אחד התייבש והלך לעולמו, אבל האחרון דווקא החל להתפתח. הוא עקב אחר הגרגיר הגדל בהתלהבות גדולה. האמונה שלו היתה מדבקת ואפילו אני התחלתי לחשוב שזה עלול לקרות. ויום אחד זה קרה! צמחו שורשים קטנטנים ועלים זעירים.... החלטנו ״לשתול״ את הצמח הקטנטן באדמה ואז חיכינו... חיכינו המון זמן! שלושה ימים שלמים של ייאוש (שלי) ושל אמונה (שלו).... עד שביום הרביעי משהו ירקרק בצבץ, ומאותו יום לא הפסיק לגדול!!

 

עכשיו הילד הקטן שלי משקה ומטפח את השתיל שלו בכל יום. יחד אנחנו מחכים שהוא יגדל לעץ J

 

אתמול אמרתי לו תודה על השיעור החשוב שהוא נתן לי, למרות גילו הצעיר.... שיעור בנחישות, בהתמדה, באמונה ובאופטימיות. וגם על דוגמה אישית של חוסר וויתור והנעה למען מטרה. מה שאנחנו מאמינים בו, בסוף גדל! תרתי משמע.

 

שתהיה שנה טובה לכולנו, מלאה באמונה בטוב!

ברברה

  • Facebook Social Icon
YfpFOL-logo-instagram-free-transparent.p

© 2020 Barbara Harcavi