למה הילד שלי לא משתתף במסיבה?!?

לפני מספר שנים, כאימא טרייה, הגעתי נרגשת למסיבת חנוכה של הבן הבכור שלי בגן. שיר ראשון מתנגן, כל הילדים קמים, אבל הפיצי שלי יושב על כיסאו - לא זז, לא שר ולא רוקד. הגננת מנסה להזמין אותו, אך הוא בשלו.
ואני? כל דקה שעוברת אני מתכווצת יותר ויותר בכיסאי... כל הילדים רוקדים וכל ההורים מתמוגגים ומצלמים בלי סוף. למה הוא לא יכול להיות ״כמו כולם״??


בסוף המסיבה, הגננת ניגשת אליי, ואומרת שיש לי ילד מיוחד, אמיץ כל כך ובעל כוח רצון רב... כל הכבוד, היא אומרת לי, את מגדלת ילד שלא מפחד לעמוד על שלו.


כמה קשה לקבל את ילדינו ללא כל תנאי?


מה עושים עם כל הציפיות והחלומות שיש לנו עבורם, ולהם יש דווקא תכניות אחרות לגמרי? 


אז לאורך השנים, למדתי:
* שבדיוק כמו אצל מבוגרים, יש גם ילדים שלא אוהבים לשיר ולרקוד מול קהל.
* שכדאי להפנים, ולהעביר לילדינו, שהדבר החשוב ביותר ב״מסיבה״, זה ליהנות ולשמוח ביחד.
* שלשבת עם פנים ממורמרות ומאוכזבות כאשר הילד שלי לא ״משתתף״ במופע, רק מוריד את תחושת הערך שלו.
* שכדאי לבדוק עם עצמנו, לפני כל אירוע כזה או אחר, מהם הציפיות שלנו, והאם הם תואמות את המציאות?

 

לחנוכה הזה אני מאחלת לכל הורה לאפשר לילד שלו לבחור אחרת, ועדיין להמשיך ולראות את האור הייחודי השוכן בתוכו.
 

חג אורות שמח!

פורסם בעמוד הפייסבוק של מכון אדלר

https://www.facebook.com/adlerins/

  • Facebook Social Icon
YfpFOL-logo-instagram-free-transparent.p

© 2020 Barbara Harcavi