עד כמה אנחנו ההורים מסוגלים לראות את ילדינו כפי שהם, לאהוב אותם ולקבל אותם ללא תנאי?

זה לא פשוט וזה דורש לפעמים מאמצים גדולים.... זה קשה במיוחד כאשר הם מאוד שונים מאיתנו,

או לא עומדים בציפיות או בפנטזיות שלנו.

השיר הבא מזכיר לנו כמה חשוב לראות ולקבל את ילדינו כפי שהם, ורק כך הם יצליחו לגדול ולהתפתח בצורה מיטיבה.

העץ שגדל לרוחב

 

היה היה אדם שהחליט לטעת במקביל לביתו גדר חיה מעצים.
הוא קנה עשרה שתילים מובחרים של ברוש ושתל אותם בשורה ישרה.
הוא השקיע. השקה ודישן את השתילים והללו באמת גדלו לאט זקופי קומה, ישרים והדורים. כולם ... חוץ מעץ אחד. אחד העצים לא הלך בתלם, הוא גדל לצדדים במקום כלפי מעלה והפר את האיזון והיופי המיוחד של כל הישוב.

 

האיש לא אמר נואש. "אם אין השתיל גדל כראוי – אעזור לו לגדול".
לשם כך קצץ את ענפיו שבלטו לצדדים ולרוחב, ומשזה לא הועיל אף קשר חבל סביבו הכל על מנת לישר אותו, אך העץ המשיך לשאת את ענפיו לכל עבר.
הדבר העלה את כעסו של האיש, הוא חזר למשתלה בה קנה את השתילים ואמר לגנן: "קניתי אצלך שתילים במיטב כספי, כולם גדלים לגובה ולתפארת, כמו שציפיתי מהם, רק אחד מפריע לי, הוא לא גדל כמו כולם, מדוע? מה קרה לו?".
הגנן הלך לראות במו עיניו את העץ הסורר, וכשראה אותו הצטחק ואמר: "עכשיו אני מבין, בין כל עצי הברוש השתרבב שתיל אחד של אזדרכת, עץ האזדרכת ענפיו תמיד משתרעים לרוחב, ובזכות זה הוא נותן צל טוב, והוא גם ניחן בפרחים יפים, בוודאי שמת לב...".

 

"אני? וכי איך יכולתי להבחין בפרחים, כשכל הזמן התאמצתי לגדוע וליישר את הענפים, כדי שיצמחו בדיוק כמו השאר?"
הופתע האיש, "כלומר לי בראש הייתה תוכנית של ברוש, לכן לא יכולתי לראות את היתרונות של האזדרכת, אך גם ברוש לא היה לי, כך שיצאתי קרח מכאן ומכאן".

ברברה הרכבי, מדריכת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך

  • Facebook Social Icon
YfpFOL-logo-instagram-free-transparent.p

© 2020 Barbara Harcavi